החלטה בתיק מ"ת 37923-12-12 - פסקדין
|
מ"ת בית משפט השלום באר שבע |
37923-12-12
26.12.2012 |
|
בפני : דניאל בן טולילה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מדינת ישראל עו"ד זילברמן |
: עבד אלהוזייל (עציר) - בעצמו עו"ד אליסף יפרח |
| החלטה | |
מונחת בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו וזאת על רקע כתב אישום המייחס לו עבירות של כליאת שווא, איומים, תקיפת בן זוג הגורמת חבלה של ממש ותקיפת סתם של בן זוג.
במהלך הדיון שנערך בפניי, ביום 25.12.12, חלק ב"כ המשיב על קיומן של ראיות לכאורה. לדבריו, גם אם יש עדות מתלוננת, הרי שזו מלאה סתירות ופריכות, כאשר מנגד ניתן למצוא חיזוקים לגרסת המשיב לפיה הוא זה שהותקף ע"י אביה של המתלוננת.
כך בין היתר זה מפנה לשוני בתיאור של החפצים בהם עשה שימוש המשיב להכות המתלוננת, כפי שהדבר עולה מעדותה אל מול הדברים שמוסר האח כפי ששמע אותם מפיה, כאשר ממילא אותם חפצים לא נמצאו, אין תיעוד רפואי בתיק והמתלוננת גם לא קיבלה כל טיפול רפואי.
בני משפחתה של המתלוננת לא מציינים כי הבחינו בסימני חבלות על גופה. ביחס לכך הוסיף כי ביום הגשת התלונה לא נצפו עליה סימני חבלות, ואלו תועדו רק יום למחרת. נמצאו בגב ובסמוך לעינה ולא בבטן כפי שמצופה היה נוכח דבריה כי הוכתה קשות גם בחלק זה של גופה.
אביה של המתלוננת מסתיר העובדה כי תקף את המשיב, וחיזוק לכך ניתן למצוא בסתירות בין דבריו לפיהם נשאר ברכב, אל מול דברי בנו לפיהם יצאו מהרכב וניסו להרגיע את המשיב. בניגוד להנחיית כב' השופט סולקין חבלות על גופו של המשיב לא תועדו. המתלוננת סירבה לערוך עימות ולא בכדי. אין ראיות לעבירת כליאת השווא בשעה שהמפתח היה בדלת, וזו יכלה לצאת ללא כל בעיה. בסופם של דברים ביקש להורות על שחרורו של המשיב לחלופה שיש בה להרחיק את המשיב ממקום מגורי המתלוננת בפיקוח שני ערבים ללא עבר פלילי.
ב"כ המבקשת מנגד סבורה כי יש די ראיות לכאורה, נוכח עדות המתלוננת, אשר חרף דברי ב"כ המשיב לא ניתן לומר שיש בה סתירות או פריכות, לא כל שכן כאלה מהותיות. העובדה כי אביה ואחיו של המתלוננת לא הבחינו בחבלות אין בה כדי לפגוע באמינות דבריה, כאשר ממילא היה צורך להוריד את הבגדים על מנת להבחין באותם סימנים שתועדו.
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עברתי על חומר החקירה, מצאתי קיומן של ראיות לכאורה כנגד המשיב. אלה נלמדות, כאמור, מהודעתה המפורטת של המתלוננת יחד עם תיעוד חבלותיה בצילומים המצויים בחומר החקירה. המתלוננת, כאמור, עוזבת את ביתה ומגיעה סמוך לאחר חצות אל המשטרה על מנת לדווח את שארע מס' שעות קודם לכן. חיזוק לטענות אלה ניתן למצוא בדברי אחיה של המתלוננת, אשר גם אם הגיע לאחר התרחשות האירועים נשוא כתב האישום, מציין כי הבחין במשיב צועק על המתלוננת כי יגרש אותה, ואוחז בידו מקל.
האח מציין כי המתלוננת סיפרה לו את דבר האלימות שהפעיל כלפיה המשיב, ויש לראות בכך אימרת קורבן עבירה. לא מצאתי בהבדלים הנוגעים לתיאור החפצים באמצעותם היכה לכאורה המשיב את המתלוננת, כפי שמצאו ביטוי בדברי האח אל מול דברי המתלוננת, כאלה אשר יש בהם להצביע על פריכות או סתירות מהותיות, בפרט כאשר אין המדובר באירוע אלימות יחיד, אלא כדברי המתלוננת מדובר באלימות נמשכת.
כך גם מצאתי חיזוק לדברי המתלוננת בהודעת אביה, אשר מציין כי בשעה שהמתלוננת מתקשרת אליו, שעה 23:00, וקוראת לו לבוא, שומע ברקע את הצעקות, את הבכי, לרבות צעקות המשיב כלפיה. גם האב מציין כי בשעה שהגיע עם בנו אל בית המתלוננת, הבחין במשיב מחזיק בידו מקל וצועק על המתלוננת מס' פעמים כי הוא מגורשת.
אתייחס בקצרה לטענת המשיב לפיה הוא שהוכה על ידי אביה של המתלוננת, ואציין כי ראשית, המשיב בהודעתו מיום 18.12.12, לא מתאר כי הוכה ע"י אביה של המתלוננת ואחיה, אלא מציין כי רצו להרביץ לו ועל כן ברח מן המקום. זאת ועוד, גם אם לכאורה אביה של המתלוננת ניסה להרביץ למשיב, אין בכך כדי לסתור את הטענה או להשמיט את הראיות לכאורה הנוגעות לגבי האירוע שקדם להגעתם של שני אלה אל בית המתלוננת. כך גם מצאתי קיומן של ראיות לכאורה לגבי עבירת כליאת שווא. העובדה כי המתלוננת יכלה להימלט בקלות ע"י פתיחת המנעול אין בה כדי למנוע את יסודות העבירה כפי שאלו מוצאים ביטוי בסע' 377. לשון אחר, לצורך קיום העבירה יש להוכיח יסוד נפשי של המשיב לפיה ניסה לכלוא את המתלוננת בביתה, ו"הקלות" שבה נשוא הכליאה יוצא מאותו מקום אין בה כדי לפגוע בקיומן של ראיות לכאורה.
מטבע הדברים, שאלת כוונתו של המשיב, והיסוד הנפשי שנלווה למעשה זה, יתברר במסגרת התיק העיקרי.
אולם משקבעתי קיומן של ראיות לכאורה קמה עילת מעצר סטטוטורית המתחזקת נוכח חומרת המעשים המיוחסים למשיב, וכן נוכח כך שאין זו הסתבכותו הראשונה של המשיב עם החוק, בהינתן כל אלה, במובהק יש צורך בקבלת תסקיר שירות המבחן אשר ייפגש עם המשיב והמתלוננת ויחווה דעתו בדבר המסוכנות הנשקפת מן המשיב ואפשרות שחרורו לחלופה.
נדחה לצורך קבלת תסקיר ליום 10.1.13 שעה 10:30.
עותק ההחלטה יועבר לשירת המבחן אשר מתבקש להגיש תסקירו עד למועד הנדחה.
המשיב יישאר במעצר עד למתן החלטה אחרת ויובא לדיון באמצעות שב"ס.
מתיר למשיב 3 שיחות טלפון על פי הנהלים.
ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ג, 26 דצמבר 2012, במעמד הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|